top of page
חיפוש

סיכסוכים משפחתיים בהעברת נחלות (והשינוי שחל בעקבות החלטה 979)

תחום הנחלות בכלל וסוגיית העברת והורשת הזכויות בנחלה בפרט, הינם תחומים סבוכים למדי; הם כוללים התמודדות עם קשיים ומורכבויות ממספר בחינות. ישנן הגבלות שונות של רשות מקרקעי ישראל, ישנם תשלומים רבים שצריך לשלם בעת העברת זכויות, ישנו הפן הרגשי שצריך להתמודד איתו בצורה אמפטית ומושכלת ועוד. ההתמודדות עם כל אלו, עשויה להיות לא פשוטה בכלל.


בשנים האחרונות, התבצעו מספר שינויים הנוגעים לזכויות בנחלה, שינויים אשר פתחו בפני בעל הזכויות בנחלה אפשרויות שונות וחדשות, בכל הקשור לשימוש בה ולחלוקת הזכויות בה. בואו נבין מה היה המצב שקדם להחלטה 979, מדוע היה צורך בשינוי ומהו השינוי לטובה שחל בחוק.

לפי חוק הירושה (התשכ"ה, 1965), בהיעדר צוואה תקינה, הירושה תתחלק בין יורשיו הטבעיים של אדם. בין היתר החוק קובע, כי בכל הנוגע לצאצאים, חלקם בעיזבון יתחלק שווה בשווה ביניהם. מנגד, כאשר מדובר בהורשת קרקע חקלאית המשמשת לפרנסה, פני הדברים נראים מעט אחרת.


על מנת למנוע תופעה זו, נקבעו הוראות המגבילות את אפשרויות ההורשה של הנחלה וקובעות בין היתר כי אין להעביר את הזכויות בנחלה ליותר מילד אחד.

המשמעות בפועל, היא שבחלק גדול מהמקרים ההורים נאלצו לבחור צאצא אחד בלבד שיירש את הנחלה עוד בחייהם. זו הסיבה להרבה מאוד סכסוכים בין בני המשפחה של בעלי הנחלות.


המציאות חייבה שינוי:

המציאות הכלכלית בארץ בכלל ובנושא החקלאות בפרט השתנתה: התמיכה הכספית של הממשלה בחקלאות הצטמצמה, הרווח של דונם קרקע חקלאית השתנה ביחס לשכר הממוצע במשק, החלו לייבא מזון מחו"ל ועוד.

האפשרות של בעל זכויות בנחלה להתפרנס בכבוד מגידולים חקלאיים בנחלה הלכה ופחתה, אך מנגד, ההגבלות לא הוסרו ואף לא שונו. ברבות השנים, נעשו ניסיונות שונים לבצע שינויים בחוק, שלא צלחו.


השינוי – החלטה 979:

בעקבות המצב האמור לעיל, ברשות מקרקעי ישראל הבינו, שהמצב מחייב שינוי. כך נולדה החלטה 979 (על גלגוליה השונים).

החלטה 979 מאפשרת, בין היתר, לבעל הנחלה לבחור באחד משני מסלולים שונים:

מסלול אחד - מהווה ניתוק חלקי מרשות מקרקעי ישראל בכל הקשור לחלקת המגורים.

המסלול השני - מהווה ניתוק מלא מרשות מקרקעי ישראל בכל הקשור לחלקת המגורים, אך הוא מסלול יקר יותר מהמסלול הראשון.

המסלול הראשון (ניתוק חלקי) והזכויות שהוא מקנה:

במסלול זה משלמים דמי כניסה בשיעור של 3.75% משווי חלקת המגורים (עד 2.5 דונם). בתמורה לתשלום זה, מקבלים בעלי הנחלה סל זכויות של 375 מ"ר למגורים, בהתאם לתוכנית תקפה ולאישור של רשות התכנון המקומית. זכות נוספת שתינתן לבעלי הנחלה, לאחר ביצוע התשלום, היא אפשרות לבני המשפחה להתגורר בנחלה, זאת, ללא דרישה שיתקיים "רצף בן דורי" של שלושה דורות (עד החלטה 979 היה צורך להוכיח רצף של שלושה דורות – סבא בן ונכד מעל גיל 18). הטבה שלישית ומשמעותית במיוחד היא האפשרות לפצל מגרש מנחלה בתשלום בשיעור של 33% משווי המגרש המפוצל.

לכל התשלומים יש כמובן להוסיף מע"מ, ובנוסף – יחד עם תשלומים אלה יש לקחת בחשבון תשלום היטל השבחה ומס רכישה.


המסלול השני והזכויות שהוא מקנה:

במסלול השני, בעלי הנחלה משלמים תשלום בשיעור של 33% משווי חלקת המגורים כולה (כלומר 29.25% יותר מהמסלול הראשון), ובכך הם פוטרים עצמם ממרבית ההגבלות שהטילה רשות מקרקעי ישראל על בניית בתי מגורים בנחלה. באופן זה, בעלי הנחלה יוכלו לבנות בתי מגורים ללא הגבלה מספרית (בכפוף לאפשרויות שמקנה התב"ע), יוכלו לפצל מגרשים מהנחלה ללא עלות נוספת, להשכיר יחידות לצדדים שלישיים, לא תחול עליהם הוכחת קיום "רצף בין דורי" ועוד.

לכל התשלומים יש כמובן להוסיף מע"מ ובנוסף – בדומה למסלול הראשון, יחד עם תשלומים אלה יש לקחת בחשבון גם תשלום היטל השבחה ומס רכישה.


החלטות משנות חיים:

החלטה 979, שמספריה שונו מספר פעמים (1155, 1355, 1464, 1523), עשויה לחסוך ולמנוע ריבים רבים בין בני המשפחה. האפשרות להוון את חלקת המגורים, לבנות בתי מגורים נוספים ולפצל אותם משטח הנחלה, נותנת פתרון ומענה לכל בעל נחלה שהיה צריך לבחור בלית ברירה למי מבני המשפחה הוא מוריש את נחלתו. יתרה מזאת, ההחלטה מסדירה את הזכויות הקניינות במשק ופותחת אופציות כלכליות נרחבות.

באותה נשימה, יש לציין כי לא מדובר ב"פתרון קסמים", הרי ששני המסלולים רחוקים מלהיות זולים, מה גם שמדובר בפתרון שעשוי לקחת חודשים ואף שנים, במקרים מסוימים. מדובר בהחלטה, שנכון לכתיבת שורות אלה, עדיין מכילה בעיות, אך היא בהחלט מיטיבה את המצב שהיה קודם לכן.

בכל הקשור בניהול, חלוקת והורשת הזכויות בנחלה, מומלץ ואף הכרחי להיוועץ עם בעל מקצוע מומחה בתחום, כגון עורך דין אשר ילווה את בעלי הנחלה לאורך כל התהליך.

163 צפיות0 תגובות

Comments


bottom of page